הכרעת דין בתיק ת"פ 35976-05-12

1.       נגד הנאשם הוגש כתב אישום, המייחס לו עבירה של ניסיון תקיפת שוטרים בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 274(1) בצרוף סעיף (2) בצירוף סעיף 25 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 (להלן: "חוק העונשין").

2.       על פי עובדות כתב האישום, בתאריך 15.5.12, ביום המכונה "יום הנכבה", התקיימו בעיסוויה הפרות סדר שכוונו נגד אנשי כוחות הביטחון. במסגרת ההתפרעויות, יידו אנשים רבים אבנים מגגות הבתים אל עבר אנשי כוחות הביטחון. בסמוך לשעה 13:00, יידה הנאשם אבן מגג ביתו לעבר כוח משטרה ששהה במקום, ממרחק אווירי  של כ- 15 מטרים מהכוח.

במעשיו אלו, נטען, ניסה הנאשם לתקוף שוטרים בנשק קר, שעה שהם ממלאים תפקידם כחוק.

תשובת הנאשם לכתב האישום

3.       במסגרת תשובתו לאישום, כפר הנאשם במיוחס לו. אומנם הנאשם אישר כי שהה על גג ביתו יחד עם אחיו ואחרים, על מנת להתכונן לאירוע משפחתי לרגל הולדת אחייניתו. יחד עם זאת, טען כי לא יידה אבנים אל עבר כוחות הביטחון, וציין כי מדובר בגג מרוצף, המשמש כמרפסת, שאין בו אבנים. לדידו, ייתכן ומדובר בטעות בזיהוי, נוכח העובדה כי, ככל הנראה, נזרקו אבנים מגגות אחרים.

ראיות הצדדים

ראיות התביעה

4. מטעם התביעה העידו שלושה שוטרים שהיו מעורבים באירוע. מפאת תפקידם, העידו השלושה מאחורי פרגוד כשפניהם גלויות לעיני בית המשפט בלבד.

ע"ת 1, שוטר 205 מסר בעדותו כי ביום האירוע, במסגרת פעילות בכפר עיסוויה, זיהה את הנאשם על גג בית, המשמש כמרפסת (להלן: "הגג" או "המרפסת"), במרחק של 10-15 מטרים לערך בקו אווירי ממיקום הכוח, כשפלג גופו העליון גלוי בעוד פלג גופו התחתון מוסתר על ידי מעקה אטום. העד מסר כי ראה את הנאשם כשהוא אוחז בידו הימנית באבן בגודל כף ידו ומשליכה לעברו ולעבר הכוח אשר שהה עמו במקום. מיד לאחר שהנאשם השליך את האבן, הבחין העד כי הנאשם מתכופף על מנת להסתיר עצמו מאחורי המעקה האטום, ולאחר מספר שניות התרומם בחזרה. בשלב זה הודיע שוטר 205 לשוטר 117 (מפקדו הישיר) ולשוטר 113 (המשמש כמפקד ביחידה), אשר שהו עמו בשטח, כי זיהה באופן וודאי את הנאשם כשהוא משליך אבן. שוטר 205 מסר להם את תיאור הבגדים אשר לבש משליך האבן על פלג גופו העליון, קרי חולצת תכלת עם פסים לרוחב. לאור הזיהוי התקבלה החלטה לעוצרו.  עוד מסר העד כי שוטרים 113 ו- 117 נכנסו לפניו למרפסת, הזדהו בפני הנאשם והודיעו לו כי הוא עצור. עוד ציין העד כי במרפסת נכחו אביו ואחיו של הנאשם.

בתום פרשת התביעה, לאחר שהעלה הסנגור טענה, לפיה אין עליו להשיב לאשמה שכן שוטר 205 לא מסר את שם הנאשם, עת מסר את עדותו אודות האירוע, נקרא שוטר 205 להמשך מתן עדות. במסגרת חקירתו הנוספת הוגשה תמונתו של הנאשם ( ת/2). שוטר 205 זיהה את האדם בתמונה כמי שיידה את האבן. גם הנאשם אישר בעדותו כי זוהי תמונתו מיום מעצרו (עמ' 30, ש' 23). יודגש כי בתשובתו לאישום ב"כ הנאשם לא חלק כי הנאשם הוא מי שנעצר על ידי השוטרים, אלא טען כי השוטרים טעו לחשוב כי הוא יידה אבנים, בשל אבנים אחרות שנזרקו בסמוך לו. ב"כ המאשימה לא שאלה על המעצר כי עניין זה לא היה חלק מכתב האישום ונמצא בבדיקת מח"ש. רק בשל שינוי חזית של ב"כ הנאשם וכדי ששאלת הזיהוי תבורר עד תום נוכח שינוי זה, התרתי לשוטר 205 לשוב ולהעיד בנקודה זו.

ע"ת 2, שוטר 170 מסר כי ביום האירוע הגיע עם כוח נוסף לכפר עיסוויה. הם נעצרו בשטח לאחר שספגו מטח של אבנים. שוטר 205 ציין בפניו, כי זיהה בוודאות אדם שזרק אבן מהגג. הוא הצביע אל עבר הבית ממנו נזרקה האבן, שממוקם במרחק של כ- 15 מטרים בקו אווירי, וכן על החשוד ביידוי האבן, שלבש אותה עת חולצה בצבע תכלת. העד הבחין בחשוד מתכופף ומתרומם, ומזווית הראיה שלו נראה, כי שהה בגפו על הגג. לאחר שווידא מול שוטר 205, כי אכן מדובר באדם אותו זיהה מיידה את האבן, החליט לעוצרו. הוא עלה לגג יחד עם שוטרים 205 ו- 113, ובעת הגיעו לגג הבחין בשני אנשים, האחד לבוש בחולצה לבנה ואוחז וצינור בידו, והשני לבוש בחולצה תכלת, אשר זוהה על ידו כחשוד. שוטר 205, אשר עמד בסמוך אליו, זיהה פעם נוספת את האדם בחולצה התכלת כמי שיידה לעברם את האבן, והוא נעצר על ידי הכוח.

ע"ת 3, שוטר 113 העיד כי שימש כמפקד האירוע נשוא כתב האישום. עוד מסר בעדותו כי ביום האירוע נכנס הכוח לכפר עיסוייה, שם נתקל הכוח ביידוי אבנים מסיבי לעברו וכן ביידוי בקבוקי תבערה. שוטר 205 הסב את תשומת ליבו לבחור שיידה אבן אל עבר הכוח, תוך שהוא מציין, כי זיהה אותו באופן וודאי. העד סיפר כי עלה יחד עם שוטרים 205 ו- 170 אל הגג,  וכי שוטר 205 הצביע על הנאשם כמי שיידה לעברם את האבן. החשוד לבש חולצת פסים בצבע תכלת וג'ינס כחול, הוא שהה על הגג עם שניים נוספים, האחד כבן 60-70  והשני כבן 40-50. נוכח התנגדות הנאשם למעצרו הגיעו אנשי מג"ב לסייע בידי הכוח, והעצור נמסר לטיפולם.

ראיות ההגנה

5.       מטעם ההגנה העידו שני עדים:

הנאשם - גרסתו כפי שעולה מהודעתו המשטרתית (ת/1), שנתקבלה חלף חקירתו הראשית, ומחקירתו הנגדית הינה כדלקמן:

ביום האירוע, הקיץ הנאשם בשעה 8:00 בבוקר משנתו, וכעבור זמן מה עלה לגג ביתו יחד עם אחיו, רביע, כדי להכינו לאירוע "על האש" שנערך לרגל הולדת אחייניתו, ביתו של רביע. לגרסתו האירוע היה אמור להתחיל  בשעה 13:00 לערך. בסמוך לשעה 14:00-14:30 עת שהה על גג ביתו יחד עם אחיו ובעוד השניים  שוטפים את גג הבית, הגיחו לפתע שוטרים, אשר שברו את הדלת, התחילו להכותו ועצרו אותו. הנאשם הכחיש כי היה שותף להתפרעויות כלשהן וכי יידה אבנים אל עבר כוחות הביטחון.

במסגרת חקירתו הנגדית, טען הנאשם כי אירוע ה"על האש" טרם יצא לפועל עת הגיעו השוטרים לעוצרו, וכי שעה שנעצר שטף את הגג  והכין את המנגל לקראת האירוע.

ע"ה 1, מר רביע עליאן, אחיו של הנאשם (להלן: "רביע"), מעדותו עולה כי ביום האירוע, בשעה 13:30 לערך, עלה יחד עם הנאשם לגג הבית על מנת לנקותו וכדי להכין את המנגל לרגל חגיגה שתוכננה לכבוד הולדת ביתו. בטרם היה סיפק בידם להכין את המנגל, כעבור 5-6 דקות מרגע שהגיעו השניים לגג, הגיעה המשטרה. העד הכחיש כי הנאשם יידה אבנים, וטען כי אין בגג אבנים שניתן ליטול ולזרוק.

דיון